Omikron, Virus, Israel

רוח התקופה – או כל דבר בעתו?

השבוע דן הכניס מצלמה לאירוע סגור, והמוני, בתל אביב. וזה בזמנים בהם עשרות אלפי אנשים נדבקים בנגיף הקורונה בכל יום. הישראלים מצביעים ברגליים!

בשבוע שעבר נכחתי בהופעה, בתל אביב, עיניכם הרואות- אירוע המוני, וצפוף, במקום סגור. נכנסתי לשם בפחד, אני מודה, וצילמתי מרחוק ובלי להתערבב (מה שאפשר את הזווית המרשימה). אירועים מסוג זה, התכנסויות והתקהלויות עצומות מוסיפים להיות מותרים בישראל, ואני מניח שאירועים כאלו מוסיפים להתקיים גם היום, ויתקיימו מחר ואפילו במהלך שבוע הבא, שבו העריך פרופ' ערן סגל ממכון וויצמן שכ- 500,000 ישראלים יידבקו בקורונה.הישראלים מצביעים ברגליים נגד המגיפה, ומי שנופל נופל. גם הממשלה הרימה ידיים והחל מסוף השבוע הקרוב אפילו לא נדע את כמות הנדבקים ואחוזי המאומתים. האנשים רוצים לחיות, לבלות, לפגוש אנשים. ההורים מוסיפים לשלוח את הילדים לבתי הספר גם כאשר ידוע על ילדים מאומתים בכיתות, והממשלה כופה את השארת הכיתות פתוחות. כך נראה מודל הדבקה המונית, ניסוי גדול שהמדינה, והאוכלוסייה כולה, עורכים בימים אלו ממש, בזמן אמת.אינני שופט כי בענווה- אינני מומחה. כתב ביממה האחרונה פרופ' רן בליצר, האמין עלי- "אתם לא רוצים להביא הביתה אומיקרון. זו השורה התחתונה". יש לכך מספיק סיבות והסברים, אבל נדמה לי שהחיים עצמם יותר חזקים מהכל, ותמונות שכאלו יוסיפו להיות חלק מן החיים לכל אורך הגל, וגם בגלים הבאים. זו, צריך לומר, רוח התקופה.

שמי דן לזר, בן 44, צלם ישראלי.
בכל שבוע אפרסם כאן צילום חדש מהווי החיים בישראל. בצילומיי אני משתדל לתפוס את רוח המקום, לומר משהו על האנשים כאן ועל החיים כאן, בדרך כלל מזווית אוהבת, מכבדת ומעצימה.
אני מחובר בנימי נפשי אל המקום הזה ורואה בצילום כאן חלק ממשימת חיי. תיעוד המקום, היכולת לחוש אותו ולהביא אותו דרך צילומיי אל הקהל הרחב, הוא הדבר אותו אני מנסה לבטא בכל אחד מן הצילומים.

0 0 Abstimmung
Article Rating
Abonnieren
Informieren Sie mich
guest
0 Comments
Meinung innerhalb des Texte
Alle Kommentare ansehen
Vorherigen Artikel

שקיעות הן הדבר האמיתי

Spätestens abBlog

0
Was denken Sie? Wir würden gerne Ihre Meinung erfahren!x
()
x
0 £0.00