באחת השקיעות בשבוע האחרון דן הצליח, שוב, למצוא רגעים של קסם על החוף בהרצליה
אני אוהב שקיעות ומשתדל לא לפספס אותן, והן בדרך כלל יפות במיוחד ומיוחדות על חוף הים.בימים של עננות קלה יש סיכוי לצבעים מיוחדים ולרגעים קסומים על החוף, אבל למרות יופיו של הטבע, אין מה לעשות והשילוב של האדם והטבע בדרך כלל עושה לי את זה אפילו יותר. זה- הדבר האמיתי.באותו יום על החוף היה קר. אני הייתי עם מעיל, אבל הבחור הזה היה לבש קצר, ממוקד כולו בנגינה על הכלי הלא מוכר הזה, מתחבר אל הטבע, אל הבריאה ואל הבורא. הקור לא הטריד אותו, הוא אפילו לא שם לב.רק השנה למד לנגן על הכלי הזה, הפרסי במקור, והוא נהנה מכל רגע על החוף, שר והתפלל לחילופין. אני, בוודאי שלא התלוננתי, בירכתי על גורלי הטוב שפגשתי בו על החוף הדי נטוש, ושמחתי לצלם. לאחר מכן, בעיקר להקשיב ולמרות הצבעים היפים בשמים- אפילו לעצום עיניים ופשוט להתמכר.